רקע :
י, בת 37 ממוצא הודי, נשואה +1 (16), גרה במושב בצפון הארץ, עקרת בית. בעלה עובד במפעל כשכיר. י הינה אחות אמצעית מבין 5 אחים, 2 אחים בוגרים ו2 אחים צעירים, ילדת סנדוויץ' כל האחים אקדמאיים חוץ מי' שהינה חסרת השכלה על תיכונית. כילדה אובחנה כסובלת מהפרעות קשב וריכוז ו"הוציאה את עצמה מהתחרות עם אחיה" כך על פי דבריה. ג' הוא בנה יחידה שהרתה לאחר טפולים, שבהיותו בן 2.5 אובחן כסובל ממחלה קשה. עד ארוע המחלה עבדה י' מחוץ לבית בעבודה משרדית. עם הופעת המחלה של בנה הופיעו שינויים התנהגותיים ונפשיים אצל י': היא אובחנה כסובלת מדכאון וקיבלה טפול פסיכאטרי תרופתי כמו כן בשל הצורך לטפל בבן בימים ובלילות בבתי החולים, החלה לסבול מקשיי שינה ודחף לאכול בלילה. לאט לאט טיפס משקלה של י' ועלה ל102 ק"ג , BMI=כ-40 מלווה בהשמנה בטנית. מצבה הנפשי לא השתפר גם לאחר החלמת הבן מהמחלה בגיל 7 (לפני כ-10 שנים) והיא המשיכה בטפול פסיכיאטרי.
לפני 5 שנים הופיעו מחלות רקע להשמנה: סוכרת , יתר לחץ דם והיפרליפדמיה ( תסמונת מטבולית קלאסית) , יש לציין שאמה של י' סובלת גם היא ממחלות אלו. י' ניסתה דיאטות שונות(שומרי משקל, חלי גרופ ועוד) וטפול אצל דיאטנית של קופת החולים אך ללא הצלחה. בכל הניסיונות חוותה הצלחה זמנית, ירידה במשקל של מספר ק"ג אך נסיגה מהירה לאחר כשבועיים מלווה בתחושת כישלון וחוסר ערך ובאכילה מוגברת וכמובן שהתוצאה היתה עליה חוזרת במשקל, מה שהחמיר את מצבה הנפשי והגופני. לפני חצי שנה עברה , בהמלצת רופא המשפחה ואישור הפסיכאטר המטפל, ניתוח בריאטרי מסוג שרוול. הכל היה טוב ויפה עד שלאחר כשלושה חודשים נעצרה לחלוטין הירידה במשקל ( ירדה 23 ק"ג סה"כ) ובשלב זה נפגשו דרכינו.
המפגש עם י' היה מקרי מכיון שהגיעה אלי לטפול עם הבן שרצה הדרכה להורדת משקל והתאמת תפריט לאימוני ריצה. במפגש השני שאלה אותי אם היא יכולה להשאר איתי לבד. עניתי שכמובן, ואז גוללה את סיפורה ואת העובדה שהיא לא יכולה להוריד במשקל ואיננה יודעת מה לעשות.
האבחון:
לאחר תישאול קצר שכלל הבנה של דפוסי האכילה שלה, זאת כאשר השתמשתי בשתי השאלות המרכזיות לאבחון תסמונת אכילה לילית: "האם את אוכלת יותר מ25% מהאנרגיה היומית לאחר ארוחת הערב ועד השינה או האם את מתעוררת לאכול וחוזרת לישון" התברר כי יתכן וי' סובלת מתסמונת אכילה לילית שעד כה לא אובחנה ע"י המערכת הרפואית. מענה חיובי על כך שיש לה קשיי שינה, רמת חרדה ומתח שעולים לקראת ערב ודחף בלתי נשלט לאכול בלילה תוך העדפת מזון שונה ממה שנאכל ביום (עוגיות, שוקולד, גלידה, פיתות וחמאה) וכן שאמה (שכאמור גם סבלה מהשמנה וסוכרת) גם היא נהגה לאכול בלילות( ידוע שהתסמונת קשורה גם קשר משפחתי-גנטי) זאת ועוד עם ספור חיים של אירוע טראומתי בעברה (המחלה של הבן היחיד שנולד לאחר ניסיונות רבים) ושינוי אורחות החיים עקב כך המלווים ברמות חרדה ודכאון גבוהים "סגרו" לי את התמונה והאבחנה נעשתה חד משמעית. י' סובלת מהתסמונת ברמת החומרה הגבוהה ביותר על פי תוצאות המחקר שלי : היא שיכת לקבוצה שגם אוכלת מארוחת הערב ועד השינה וגם מתעוררת בלילה לאכול.
כדי לשמוע על הטפול ותוצאותיו תצטרכו לחכות לשבוע הבא..
